במאמר הזה אתם הולכים לקבל 4 תובנות חשובות שימנעו מכם להפסיד כסף שחסכתם ביזע, ולבזבז חודשים יקרים מחייכם.
הרגע סיימתי שיחה עם ערן.
ערן עשה כמה משלוחים קטנים למוצרים לעסק שלו דרך משלוח אווירי מכמה ספקים, והכל הלך לו חלק בנתיים.
אחרי שהוא קיבל את המוצרים ומכר אותם, הוא החליט שהוא רוצה להשקיע את הכסף שצבר בחזרה ביבוא של מוצר חדש, והפעם בכמויות גדולות יותר!
הוא החליט לקחת סיכון ובמקום להשקיע 1000$ על סחורה, להשקיע 10,000$ הפעם.
הוא מתכוון לעבוד חודש-חודשיים על העסקה עצמה, ליבא ולמכור את המוצר בחנות אונליין ברווח גדול.
בעודנו משוחחים, אני מבין שהוא הולך כנראה לזרוק את אותם ה10,000$ שחסך – לפח. למה? כי אני יודע שהוא עדיין לא מבין בייבוא.
מכירים את הסיטואציה הזאת שאדם מגיע אליכם עם סלט של אינפורמציה במשהו שאתם מבינים בו וכבר עושים אותו היום, שכל כך קשה להבין מאיפה להתחיל בכלל להסביר לו שהוא לא בכיוון?
לא מצאתי משפט יותר טוב חוץ מ:
“ערן, אני מתנצל לומר לך שאתה הולך ליפול עם העסקה הזאת, ושאין לך באמת מושג לעבר מה אתה מתקדם ובביטחון מרשים יש לאמר.”
זה לא נעים להיות מבשר הרעות.
לכן החלטתי ללקט לכם את 4 הטעויות האיומות ביותר שיבואנים מתחילים עושים, בתקווה שלא תבזבזו את הכסף והזמן שלכם, וכדי להעביר את המסר הזה אחת לתמיד.
1. יבוא מסחרי הוא לא “הזמנה מהאינטרנט” כמו שאנחנו מכירים!
ביום-יום שלנו אנחנו קונים מוצרים באינטרנט מחו”ל.
מעליאקספרס, מאיביי,אמזון ועוד.
כולנו יודעים ממה זה מורכב, יש את עלות המוצר, המשלוח ואולי קצת מכס בכניסה.
יבוא אישי הוא לא מסובך להבנה.
אבל כשאנשים ניגשים עם תקציבים לעשות יבוא מסחרי שלמוצר מעליבאבא במיוחד, הם עושים את הטעות האיומה של לחשוב שזה אותו דבר.
יבוא מסחרי זאת אופרציה אחרת לגמרי, זה בשום צורה לא אותו דבר!
התהליך המסחרי כולל בתוכו אחריות על הבטיחות והבריאות של הצרכנים שקונים מאיתנו, התנהלות משפטית נכונה מול המכס ושאר הגופים הממונים על הכנסת מוצרים לישראל, הבנה של איך עובד עולם הסחר הבינלאומי מבחינת לוגיסטיקה, אחריות משפטית ועוד, והעברת סכומים רציניים לאנשים מעבר לים.
והכי משמעותי הוא – יבוא מסחרי לא מסתכם בעלות מוצר+משלוח.
אם עשית יבוא, גם יבוא של 50 יחידות ממוצר שדורש תקן/ אישורים אחרים – והוא הגיע לכאן ולא יכל לקבל אישורים רלוונטים להיכנס – לא תוכל להכניס אותו לישראל, והספק כנראה לא יהיה מוכן לקבל אותו חזרה בגלל מיסים ועלויות.
יהיה עדיף לך לנטוש את הסחורה.
מי שמקל ראש בנושאים האלה, עלול להפסיד כסף.
ואף אחד לא “יוותר” לאותו יבואן אם נפגע כלכלית או בזבז את זמנו, גם אם הוא ילך להפוך שולחנות בסין.
2. “כבר שוחחתי עם כמה ספקים וקיבלתי הצעות מחיר”.
מכירים ביצה ותרנגולת? איסוף המידע בתהליך יבוא הוא ממש ביצה ותרנגולת.
כשיזם פונה אלי ללמוד את הקורס שלנו ליבוא אחרי שהוא דיבר עם ספקים – אני כבר בשיחה הראשונה נאלץ לקחת אותו כמה צעדים אחורה!
לצערי, כשאתה לא מבין יבוא מסחרי וכבר דיברת עם ספק מעליבאבא, יש סיכוי גבוה שחיבלת לעצמך בעסקה. למה?
א. כי ספקים מבינים מול מי הם עומדים: ברגע שאתה לא שואל שאלות מקצועיות, הם יודעים שלא יהיה לך מושג כשהם יוסיפו לך לחשבון עוד 1000$ על שינועים, ייצוא ועוד סעיפים שחלקם מומצאים על המקום – כי אין לך באמת מושג על מה חוייבת.
טיפ: לבקש “מחיר ל1000 יחידות” זאת לא הדרך לקבל מחיר לסחורה ביבוא מסחרי. בשפה המקצועית משתמשים בתנאי מסחר כדי לקבל הצעת מחיר.
ב. כי גם אם מצאת ספק שיש לו תג “Gold supplier” בעליבאבא זה לא אומר שהספק הזה אמין ושהוא מתכוון לתת לך את המוצר שביקשת.
אפילו אם הזמנת דוגמית והיא בסדר, ברגע שלא בנית את החוזה של העסקה (הגדולה) נכון, יכול להיות שתקבל מוצר אחר/פגום/פחות יחידות ממה ששילמת בפועל ולא תיהיה לך הגנה של אבטחת הסחר של עליבאבא בהכרח.
טיפ: אל תתנו לספק סיני לארגן לכם את הסחורה במשלוח ימי. שלא תיפלו לעקיצת הCIF המוכרת.
3. גישת “מה כבר צריך כדי ליבא את זה”.
כשאנחנו חושבים על מוצרים שמצריכים אישורים מיוחדים או תקנים כדי ליבוא אותם, אנחנו חושבים על מוצרים שיש סביבם היבטים של סכנה או בטיחות.
בגלל זה, יבואנים מתחילים רבים חושבים שהמוצר שלהם לא יצריך שום אישור ופשוט מזמינים אותו.
אבל תנו לי להפתיע אתכם:
סלי קש פשוטים – מצריכים אישור משרד החקלאות רק כדי לשחרר אותם מהמכס!
מפתיע? הרי זה מוצר שאין לו היבט בטיחותי, זה לא חשמלי.. רק סל.
מה שאני אומר פה הוא שנושא האישורים הוא רחב יותר מרק תקנים של מכון התקנים, והוא בכלל בכלל לא נושא שאנחנו רוצים להמר בו!
אספר לכם בקצרה על ליאון:
ליאון יבא טבונים לבישול, הוא הזמין מכולה שלמה מסין, וכשהיא הגיעה הוא נדרש להוציא תקן. אז מכון התקנים לקח יחידה אחת לבדיקה, והטבונים לא עברו תקן.
הסיפור הזה הסתכם בהפסד של 80 אלף שח, על המכולה כולה.
זה סיפור שהוא ככה קצר – ככה כואב.
גישת ה”מה כבר יצריך ממני ליבא את זה”, היא אחת הסיבות שטונות של סחורות מוחרמות במכס ברמה יום-יומית.
4. יהירות, גאוותנו ופיצוץ אינפורמציה.
אחרי שנים של עבודה מול יבואנים חדשים הבנתי שגאוותנות, יהירות ופיצוץ אינפורמציה הם הגורמים העיקריים להפסד של כסף ובזבוז זמן לא נורמלי בתחום הזה.
אם אתם רוצים ללמוד נהיגה, אתם לא מתיישבים על ההגה ועולים על הכביש. נכון?
על אותו משקל – יבוא הוא מקצוע בפני עצמו, אנשים לומדים אותו לאורך שנים רק כדי לבצע יבוא בהצלחה.
אני יודע שבעידן האינטרנט, וגישה להזמנה דרך עליבאבא זה נראה נגיש. אבל עליבאבא לא אחראית על לוגיסטיקה ולא על רגולציה, ואחראית רק באופן חלקי ובתנאים מסויימים על הספקים שמוכרים בה.
מתעניינים בתחום מוצאים המון מאמרים ותכנים מעניינים על איך לעשות יבוא, אבל כל המידע הוא חלקי, מפוזר ולפעמים גם לא מעודכן.
והכי גרוע? “עצות הרחוב” המבלבלות שאנשים מקבלים מחברים שלהם שאין להם מושג ביבוא בעצמם.
לסיכום וגילוי נאות:
אני בעצמי מבצע, מלווה ומלמד יבוא מסחרי כל יום מאז 2016, המאמר הזה נכתב כי אני יודע שאנשים צריכים ללמוד יבוא כדי לעשות יבוא, בין אם זה בקורס שלנו או בכל מוסד אחר – זה לא משנה. תלמדו לפני ביצוע המהלך!
אני יודע שתפסידו כסף וזמן אם לא תבינו לאן אתם נכנסים.
וכמו כל עסק, נחוץ להשקיע בלמידה ולבצע את זה נכון.
מכאן, ההחלטה היא שלכם.
בהצלחה.
